ארוחת ראש השנה האזרחית סביב שולחן מלא בכל טוב ושכנתי המרוקאית אומרת לי: "מחר אני לוקחת מהשובה שלך לעבודה". שתבינו, מדובר בבשלנית והאופה הכי נדירה שפגשתי אי פעם. אחת כזו שמכירה מטבחי עולם ומתקתקת שולחנות להתעלף. מחמאה ממנה זה כמעט כמו מאהרוני וזה שהיא עפה על השובה שלי, הטיס אותי לעננים לגמרי…
אז מה יש בו בסלט החגיגי הזה ומה הוא מסמל? קווים לדמותו של סלט השובה (וגם מתכון כמובן):
אם נתרגם את שמו לעברית נקרא לו "סלט פרווה" שכן הוא עטוף ומכוסה במיונז וצורתו מזכירה קצת פרווה. את סלט השובה נהוג לאכול בעיקר בנובי גוד ובחג המולד ומקורו במטבח הרוסי. הוא תוספת נהדרת לארוחה אבל ביננו, הוא בעצמו ארוחה שלמה. הוא בנוי כעוגת שכבון של ירקות מבושלים, דג מלוח, בצל, ביצים קשות ו… מיונז .
ההכנה פשוטה יחסית, אך דורשת את זמן הכנת המרכיבים וכשאלו מוכנים, נישאר רק לבנות את השכבות. שנתחיל?
מגרדים בפומפיה גסה כל מרכיב בקערה נפרדת:
2 סלקים מבושלים, 4 גזרים, 4 תפוחי אדמה בינוניים וגם 3 ביצים קשות.
מכינים בצל לבן פרוס דק, חותכים חתיכות של דג מלוח, שמיר קצוץ וככוס מיונז מדולל במעט מים.
כעת מרכיבים:
לוקחים קערת זכוכית ומכסים אותה בניילון נצמד כדי שניתן יהיה לחלץ את "העוגה" בקלות. מתחילים לסדר בתוכה את השכבות:
שכבה תחתונה: חצי מכמות תפוח האדמה
שכבה שנייה: סלק
שכבה שלישית: בייצים קשות
שכבה רביעית: מפזרים את חתיכות הדג המלוח
שכבה חמישית: פרוסות הבצל
שכבה שישית: שמיר קצוץ
שכבה שביעית: גזר מגורד
ובשכבה האחרונה: סוגרים את הכל עם המחצית הנותרת של תפוחי האדמה.
שימו לב: בין כל שכבה ושכבה יש למרוח מריחה דקה של מיונז.
לאחר הרכבת הסלט, מניחים אותו במקרר למשך כמה שעות להתייצבות, וזהו. מוכן
הגשה:
לוקחים צלחת עגולה ומניחים מעל הקערה. הופכים עליה את התכולה ומסדרים את ה"עוגה" יפה. מורחים שכבה אחרונה של מיונז, מקשטים כאוות נפשכם ומגישים. תהנו.
אורלי סלומון
